ישראל הסירה את התנגדותה לחזרת ארה"ב לאונסק"ו

ישראל עדכנה את הממשל האמריקני בימים האחרונים כי היא מסירה את התנגדותה לחזרה של ארצות הברית לארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, אונסק"ו - כך אמרו היום (רביעי) לוואלה! בכירים ישראלים ואמריקנים. העמדה הישראלית החדשה סוללת את הדרך להצבעה בקונגרס האמריקני על הקצאת יותר מ-500 מיליון דולר לתשלום החוב האמריקני לאונסק"ו וחזרתה של ארצות הברית כחברה מלאה בארגון.

לישראל ולאונסק"ו היתה מערכת יחסים מתוחה ביותר במהלך כהונת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הארגון הפך באותן שנים לשדה קרב בין ישראל לבין הפלסטינים עם שורה של החלטות אנטי-ישראליות שעברו בוועד המנהל של אונסק"ו - ובמיוחד בנושא ירושלים. ב-2011 התקבלה פלסטין כמדינה חברה מלאה באונסק"ו. כתוצאה מכך ממשל הנשיא ברק אובמה הפסיק להעביר מימון לאונסק"ו, מה שהביא לקיצוץ תקציב הארגון ב-20%. אובמה יישם חוק שעבר כמה שנים קודם לכן ונועד להרתיע את הפלסטינים מלהתקבל כחברים מלאים בארגוני האו"ם.

באוקטובר 2017 הודיע ממשל טראמפ כי ארה"ב עוזבת את אונסק"ו. משרד החוץ האמריקני נימק באותה עת את ההחלטה בדרישתו לרפורמות תקציביות באונסק"ו ובהטיה האנטי-ישראלית בארגון. זמן קצר לאחר מכן ישראל עזבה גם היא את אונסק"ו.

בחודשים האחרונים מאז הקמת הממשלה החדשה בירושלים ביקש ממשל ביידן כמה פעמים מישראל לא להתנגד לחזרה אמריקנית לאונסק"ו. בכירים ישראלים ציינו כי האמריקנים הדגישו שהם רוצים לחזור לאונסק"ו כדי לבלום את ההשפעה ההולכת וגוברת של סין על סדר היום של הארגון.

ממשל ביידן היה צריך שישראל לא תתנגד למהלך כדי לשכנע חברי קונגרס וסנאטורים דמוקרטים שהיו מודאגים מהאווירה האנטי-ישראלית באונסק"ו להצביע לטובת חוק שיאפשר לביידן לחזור ולהעביר כספים לאונסק"ו. רק בצורה כזו תוכל ארה"ב לשלם את החוב לארגון ולחזור להיות חברה מלאה.

מנכ"לית אונסק"ו אודרי אזולאי פעלה בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים כדי לשכנע חברי קונגרס לתמוך במהלך ולהעביר מסרי הרגעה לישראל לפיהם היא לא תאפשר מהלכים אנטי-ישראלים או אפליה לרעה של ישראל באונסק"ו. מנכ"לית אונסק"ו אף נעזרה באביה, יועצו של מלך מרוקו, אנדריי אזולאי, שמקורב לבכירים רבים בישראל וכן ביו"ר הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר כדי להעביר מסרים לממשלה בירושלים.

בחודשים האחרונים בוצעה במשרד החוץ בחינה מחדש של המדיניות בנוגע לאונסק"ו. שר החוץ יאיר לפיד, שהוביל את המהלך, סבר שהיענות לבקשה האמריקנית תשרת את ישראל ושכנע את ראש הממשלה נפתלי בנט כי תחת המנכ"לית אזולאי התרחשו בארגון שינויים חיוביים מבחינת ישראל. "זה גם היה חשוב מאוד לאמריקנים וזה גם לא אותו אונסק"ו", אמר בכיר ישראלי שהשתתף בדיונים.

בשבועות האחרונים התקיימו שיחות ישירות בין ישראל לאונסק"ו בנושא החזרה האמריקנית לארגון. בכיר ישראלי אמר כי במהלך אותן שיחות ישראל קיבלה ערבויות מאונסק"ו לפיהן המצב בו הארגון הופך לשדה לפעולות אנטי-ישראליות לא יחזור על עצמו. כמו כן, אונסק"ו וישראל יתחילו לקדם מהלך של הכרה באתר יהודי בירושלים כאתר מורשת עולמי של האו"ם. בנוסף, כחלק מההבנות בין הצדדים ישראל תזמין את מנכ"לית אונסק"ו לביקור בירושלים, דבר שהיה חשוב מאוד לאזולאי.

בימים האחרונים לאחר שסוכמו הפרטים האחרונים הודיעה ישראל לממשל ביידן באופן רשמי כי היא לא תתנגד לחזרה אמריקנית לאונסק"ו. במקביל עדכנו שר החוץ לפיד והשגרירות הישראלית בוושינגטון סנאטורים וחברי קונגרס בשינוי המדיניות.

הסנאט האמריקני אמור להצביע בהמשך החודש על החוק שיאפשר לממשל לשלם את החובות לאונסק"ו ולחזור לחברות מלאה בארגון. בהצעת החוק נכתב שיש צורך בחזרה אמריקנית לאונסק"ו כדי לבלום את ההשפעה הסינית. החוק כולל סעיף לפיו במידה והפלסטינים יתקבלו שוב כחברים מלאים באחד מארגוני האו"ם, ארה"ב תפסיק באופן אוטומטי את התשלומים לאונסק"ו.

החוק קובע כי חידוש התשלומים האמריקנים לאונסק"ו יהיה בתוקף עד סוף ספטמבר 2025 כשהמנכ"לית אזולאי תסיים את תפקידה. בצורה הזו ישמש המימון האמריקני כמנוף לחץ גם על מי שיחליף אותה בתפקיד.